אתם לא מאמינים כמה קר כאן. אנחנו רק בגובה 3500 מטר, אני לובש שתי שכבות על הרגליים, ארבע בחלק גוף עליון שני כובעי פליס כרגע בלי כפפות בשביל לכתוב, וקר לי. היום היה מדהים. טיפוס תלול למדי אבל בקצב כל כך איטי נוח שלמעשה ממש לא מרגישים את המאמץ. הוף מדהים. מתחיליםאת היום ביער גשם מדהים, עם עצי ענק שרכים, פרחים, פלים זורמים, לא מרגשים את החום בחוץ בגלל הקרירות הנעימה של היער. פפתאום הצמחיה משתנה. בצם נשארת דומה אבל הרבה יותר נמוכה. מסתכלים על השון ורואים שעברנו את קו ה – 3000 מטר. והעצים אילו מבינים שעברנו את קו היער ומנמיכים את קומתם. עם כל מטר שעולים הצמחיה משתנה ונהיית יותר נמוכה. מהגובה הזה וכם הצמחיה נמוכה פתאום נפתח לעיננו כל הנוף המדהים ממורדות ההר לכוון מערב.. עוצר נשימה. גם גובה עוצר נשימה אבל הנוף יותר. למעשה אני די מופתע מכמה קל לי בינתיים גם עם ההליכה וגם עם הגובה. לקראת ארבע אחהצ הגענו למחנה וכאן פתאם נגלה לפנינו מחזה מדהים. פתאם ראנו ממש מולנו מעט במרחק נגיעה את הפסגה האמיתית של ההר קיבו. בהתחלה היה כל החלק העליון מכסה ענניםולאט לאט העננים נישאו ברוח והפסגה התגלתה במלוא יופיה וגודלה. מדהים. כמו בתמונות אבל אמיתי. המחנה שלו נמצא בעמק כך שכאצלנו שקעה השמש, ההר עדיין היה מואר בקניים אחרונות. מדהים, כבר אמרתי?? כמה סיפרים קטני מהיום שהיה… שמואל נורא מצחיק. אמריקאי קלאסי שמתרגש מכל דבר. ממש כייף לטייל איתו. כשהלנו ביער גשם הוא מצא עץ שה החליט שזה ץ הנשמות של אווטאר. צילם אותו מכל הכיוונים. נתן עליו הסבר שלם לפלורנס. מאותו רגע כל העצים סביבנוביו כאלה
.בכלל הו א באמת כייף של בן אדם לטייל איתו. בנוסף יש את פלורנס המדריך. קסם של בן אדם. באופן כללי כל הצוות מעולה. אוכל מצוין. אנחנו מקווים שמחר סף סוף יפתרו לנו את בעיית האוהל והכל יהיה מושלם. זהו לעכשיו. קר לי. אני הולך לישון
– Posted using BlogPress from my iPad
